הממצאים הגופניים מסרבים לגווע

בדיקה יסודית של כל אחד מאיברייך
הפנימיים יותר
תעלה אבק ושומן ונוזל.
רופא המשפחה יראה בזה סימן מדאיג
אך את תראי בזה סתם שיגרון זוחל
עד שיום אחד, ללא תיאום והלכה,
המוות ילבש אותך על צווארו
ואת תלכי אתו מאירוע לאירוע
ותותירי אותנו לעוסים בשממה,
נטולי תירוצים ותלושי מזון,
מרובי אשליות ומילים,
מוכי רזון.

להקת הליווי המשפטית מודה בכתב האישום המתוקן

העקרונות המנחים
נותרו כשהיו.
מכורבלים בשק גדול וממתינים בסבלנות,
לשעת אושר מתוזמנת,
שתגיע
ומי שיניח את כספו בצד גופו
יזכה להצצה
בגוף סודי ומשומן.

מדי יום אני נוסע אל חלקת האלוהים הזעירה שלי
הממופה היטב,
המגודרת בדיוק,
ואף על פי שנולדה ותמות בחטאיה,
אני מודה על קיומה
ונושם לרווחה
שעה שברואי האל זולגים אחד-אחד
לקפיטריה המצחינה מסוכר ושמן.

האם כעת,
משהורחקת מביתך,
אתה רואה את הדברים סוף סוף?
האם יכולת הפיענוח שלך השתנתה?

המרחק עושה משהו,  
כך הבטיחו לך בשירות המבחן
בשיחה פנימית חשאית שהסתרת מעצמך.

למען תראה
ותרא
ותפשוט את עורך
בפני הרכב אחר
באותו עניין.

עדיין אפשר להציל אותך.
אם יתערב כעת רופא מיומן
ויבצע הסרה קדמית מלאה
של כל חלקייך הבולטים,
תוכלי לחיות לפחות עוד שנה.

אם רק ייגע בך מישהו סוף סוף
בחדרך הקשה, בין טבליות השינה לתכשירי האלרגיה.

את מבקשת ממני
הדרכת גוף
יניקת צוף
משהו אחר ופרברטי.

את מתחננת
ומתפשטת בקושי
ואישונייך מתחבאים
ומתרחבים בלי עונג

אני סוגר את המרחק
ומבתק את נשמתך בפעם הראשונה
עד שאת שקטה לחלוטין
ואינך מגיבה לפקודות קוליות.