[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







מישאל ג'ובראן
/
מקבץ נגיעות והקאה

בני טובים
ובני רעים
כולם רוצים רק עוד

בכתובים
ובקרואים
ידענו שנבגוד

לנו אין שקרים
אנחנו לא יודעים
אתנו משחקים
ודי

בני עמי
או בני דמי
כולם יודעים לרקוד

לידי
לא לצדי
ידעת מתי לנדוד

לנו אין קשרים
אנחנו לא מודים
אתנו משחקים
ודי




בסיומו של משפט אונס אכזרי במיוחד
מכה בי נגיף גופני-תודעתי ערמומי במיוחד
המשבש את פעולת הסוגרים
ומיתרי הקול
ובליל העדויות עוטף אותי
ומעלה את חומי
עד שכל הפשעים
מאבדים מחשיבותם.

אני נסוג מאולם המשפט
לראשונה בגבי אל הדוכן
ומקיא בשירותי הגברים
לתוךמדלי וסחבה
עד שאני שומע את אב בית הדין מכריז
"אלה הם עדיי"
ומתעלף.




באירוע משפחתי רועש במיוחד
מוצא ב. עבדאללה תמונות עירום של קרוב משפחתו
במכשיר הטלפון של אמו.
הוא מתעמת אתה בפה קפוץ, בערבית שבורה,
ומוכיח אותה על חטאיה
בין המטוגנים לדג.

אז הוא נמלט מאולם השמחות,
ועולה אל צמרת שלד הבטון
של ביתו העתידי.
בתום שעות ארוכות של הרהורים ותפילה,
הוא מטמין את העירום באחד הקירות
ושב להעמיד פנים שהכול כשורה.
לאביו אינו מספר דבר.

בבית המשפט הוא שותק.
בלווית אמו לא היה.
גם לא הרג אותה, כנראה.
ובכל זאת,
את דינה גזר מישהו
והוא, שאהב אותה כל כך ופחד לאבד אותה,
ייאלץ להתפלל מעכשיו בלעדיה,
בתאו הקטן בשאטה, ליד ההר הקירח שאהבה.




המורה לנגינה מספרת את מה שקרה לה בקצב נהדר.
היא משגיחה על ספירת הפעימות
ותיבותיה נאות, מעגליות.

כל עוד עיניה פקוחות,
אין היא בוכה.
אך כשהתמונות
ממלאות את אחורי האישונים,
עיניה מוצפות
כאחרון סכרי הנילוס

(אין לה לאן ללכת
והיא אינה באה משום מקום)




בעדותה היא חורזת:

חיי קשים
אינני מצליחה ליצור
ולשמור
לבעור ולזכור
את הרגעים

חיי מרים
אינני רוצה לשמור
ולנטור
למכור מאחור
את הנגעים







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מתלהבים זה כזה
פאסה, הערכה
עצמית נמוכה זה
הכי אין.

אודיסאוס מעמיד
פנים שאכפת לו


תרומה לבמה




בבמה מאז 30/1/18 9:10
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מישאל ג'ובראן

© 1998-2018 זכויות שמורות לבמה חדשה