בזמן הזה שלי - אני שואף לאפס
וזה טוב מאוד, אין ממה לחשוש
בזמן הזה שלי אני מונח על אפס
ואין מה לעשות - אין לי עשיריות

כשהוא מת - לא יכולתי לתפוס אותו,
אז הוא צנח כמו אבן לתוך קבר חם, קבר קר,
ואני נשארתי עם הזין ביד ולא היה לי על מי לשפשף

הוא אמר שהוא תמיד איתי,
בכל תחלואות החיים,
אבל אני לא האמנתי לו

רציתי לנקום בו על הראש הקפוא שהוא תקע למקרר שלי,
אבל לא ידעתי איך
אז עשיתי לו איזה מן תרגיל,
שהוא הסתבך בו כהוגן,
ונפל לתוך הבור באדמה
יכולתי להציל אותו, אבל לא רציתי,
נתתי לו ליפול
והוא לא חזר

אז שוטטתי לי ברחובות הגשומים,
ומחיתי על מר גורלי
אבל אז קפץ ענן ממקומו ואמר לי -
סמבוסק, אחי
ואכן, זה היה הכל,
זה כל מה שהייתי צריך,
לאכול סמבוסק

הודיתי לענן וקפצתי למאפייה הקרובה,
וקניתי סמבוסק אחד חם טעים ומלא גבינה,
טרי-טרי
אכלתי אותו - ואז הכול הסתדר,
כמו במטה קסם
כן, איך לא ראיתי ש-כל מה שאני צריך זה סמבוסק

אז עכשיו אני שואף לאפס - והאפס שואף אותי,
וכל-כך כיף לי
לא כמו פעם שניסיתי להתקבל לעשיריות,
וזה היה כמובן בלתי אפשרי, כי לא הייתה לי עשירייה
אבל עכשיו הכול בסדר, כשאני אפילו לא אחד, אני אפס
וכל מה שהייתי צריך כדי להבין את זה - זה לאכול סמבוסק.