יעל נווה / בַּעֲרוֹב יָמַי |
לא אשפט אל המדוחה,
לא אאמד על מידותיי,
ובלבד יוותר עוד לתמוה-
איכה חייתי,
מה בעדי הקרבתי,
ועל מה ולמה רעבתי?
בחתום חיי,
בטרם יפטרוני,
לא יהיה עוד מי
שיכריע דיני,
כי את משפטי,
חמורת-סבר,
כבר לעצמי ערכתי,
ואת החשבון
עב-הכרס
בגפי פרעתי.
כשאערם אל מותי,
עת יתבדרו עוונותיי,
רק קושייה אחת
עוד אותיר מאחוריי-
מדוע, לעזאזל,
ועל שום מה,
לא חייתי בחיי?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|