[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







מישאל ג'ובראן
/
מקבץ גלינה

בסופם של שבועיים מלאי דממה
אני מסולק מבית הקפה
לאחר שאני משבש כרזות נאצה זעירות
המודבקות על דלת הכניסה.

איש לא מבחין בהיעדרי
או נוכחותי
ועליי לשקול את צעדיי
במאזניים הנכונים, הפעם,
לשם שינוי.

אני מתחיל לשתות בכבדות
ולעשן עד אבדן הכרה
ומוצא את עצמי ערב אחד בגן הציבורי לזכר קרבנות המלחמה.

שיכורים אחדים מתיישבים לצדי על הספסל
וכשהאחרון מתיישב
החומצה נקשרת סופית
בתוך גופי המיובל
ואני תשוש לפתע ומבין
את משמעות המלאכה
אותה אני מבצע מאז ומתמיד
בידיי,
ללא שליטה אמיתית.

השמיים נבקעים מעליי,
והשוטרים ממלאים את הדשא
ואותנו
בפלפל שחור וגומי
עד שנהגי האוטובוסים
עוצרים את תנועתם
ואים לראות אותנו מוכים
ירך על לחי
ואז הכול נקטע ואני פוקח את עיניי
ומגלה שהספסל מלא שתיינים
ושאני אחד מהם, לפתע.




כשחיל האוויר ישוב לפעול
נוכל לנשום
לרשום
לעיין בדברים שנית
רק כדי שנוכל להסביר לעצמנו
את האוכל
והנשים
ורדיפת העונג
ללא מסך.

(מי לנו, אם לא כנפי המוות
את טובי ילדינו שלחנו
ללחוץ על כפתורי אפייה
שעצמתם רבה מדי)




שבת בבוקר
יום יפה
ואני בחזה שמוט ופה רפה
בדרך אל גן החיות
שבעמק על ההר.
ממריא ונוחת לפי התכנית
באדיבותו הנדירה
של חיל האוויר האנטי ישראלי

הקופים הזעירים ממרכז אסיה
מזהים את התליון שנתן לי אחי
ומייד מתקרבים אל רשת הכלוב
למרבה תדהמתה של ילדה צעירה
האוחזת לפתע את ידי
וכורעת על ברכיה
ביני לבין הקופים

הם מצדם מושיטים ידיים
ואני מחזיק בהם ובילדה הזעירה
כמה רגעים
ואז מסיר את הליון מצצוארי ומעניק אותו
לקוף של אחי.

(את דמעותיי לא רואה איש. גם לא הטווס העוקב אחריי עד שער
היציאה)




בחזרה מגן החיות
עוצרת אותי השכנה מקומת הקרקע
ומבקשת שאראה את הציורים שלה.

הציורים רעים
והיא טובה
ועל שידת השינה שלה
מונחים בסדר מופתי
נוגדי דיכאון
שתי ביוגרפיות
וארעה כרכי אחמטובה.

בציוריה אין היא מספרת לעצמה דבר
ומחציתו
ובכל זאת
היא האמנית החשובה ביותר שפגשתי בשנה האחרונה
ולפיכך אני שותה אתה
ונוטל גלולה אחת
לזכר משהו

(בסיום הערב היא מעניקה לי דיוקן ילדותי במיוחד
אותתו אני מאחסן בין מסמכי הלידה שלי
ליומני השימוש)




כל הזמן הזה היינו בעצם
אנוכיים במזרח
שעה שלבנו צף
בסוף מערב
איפה שהמים מחזיקים שני צבעים

רצינו להיות גיבורי תרבות ומרפקינו התקשחו
לאט אך כל העת,

העלינו מופעים
פרסמנו עלונים סדורים
הסתובבנו בחבורות שתויות למחצה
עד שבגדינו בלו
ועדיין
שבויי מזרח בלב מערב
לנצח.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
you are what
you is




- Frank Zappa


תרומה לבמה




בבמה מאז 29/1/18 16:33
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מישאל ג'ובראן

© 1998-2018 זכויות שמורות לבמה חדשה