גיא שמש / גז צחוק |
כל יום אני ממלאת גז בתוך לב הזכוכית שלי
מנגנת את המוזיקה שטובה ללבי,
חולמת על המחר ומה שיהיה
מה שאני אוהבת הוא מעט גז צחוק,
אותו אני ממלאת לתוך לב הזכוכית שלי
את המחשבות הרעות אני הודפת הצידה,
ורוקדת ככה עם עצמי בלי שאף-אחד רואה
מה שאני אוהבת הוא להסתכל בעיניך,
ולהרגיש את טוב הלב שלך ממלא את לב הזכוכית שלי
לפעמים אני מרגישה שאני מאבדת אותך,
וזה רק קנטור של הגורל להזכיר לי כמה אני אוהבת אותך.
גם אם אלך לבדי בעיירה מתה ולא אראה בעיניים,
תמיד אוהב אותך, ארצה אותך, האחוז בך
כשאני מאבדת שליטה - זו טרגדיה
אני אובדת בחשכה ומחפשת את הדרך
ימים ולילות אני מחפשת אותך בתוך תוכי,
אהבתך היוקדת לא עוזבת אותי
מייחלת לאהוב אותך, לרצות בך, לאחוז בך
כשאין אף-אחד לידי אני יודעת שאני מחפשת את הקשר אליך,
מחכה לבוקר שיבוא וייקח אותי לבין זרועותיך
כשאין אף-אחד לידי אני מאבדת את הדרך,
טועה בחשכה עם נר דולק ללהבות אהבתך
הייתי לבד ולמדתי את הלקח.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|