יש ים של עכברושים באוויר
אני מלקק את שפתיי בטעם הדם
יש לי חיים חדשים,
בתוך השמש שזורחת גם בלילות קרים
יש כוכבים קטנים מנצנצים בתוך העיניים שלי
לבי נפתח כמו פרח שחור באבחת הסכין הראשונה
מי איתי מייללת לי כמו צעירה חצופה שרוצה דפיקה
היא הלכה לאן שהיא רוצה ללכת,
והיא שיחקה ב-מה שהיא רצתה לשחק,
היא עפה והמשיכה ואני איתה
אם היא קראה למישהו - זה אני
כשהיא מחייכת אני עף
מילים אחרי ההודעה הקולית
מדליק את הטלוויזיה ורואה אותי
לא מרגיש כלום, רק רוצה לשחק,
כי היום אני לא עונה לאף-אחד, בכלל
אניח לך לשחק בשרביט שלי
אשב בניחותא על ענן של פוך,
ולא אבקש לזכות בדבר
חצי יוונית, חצי מרוקאית, רוקדת אצלי באמבט
אני שופך את הסבון על גופה העירום
הריח הוא ריח בושם, והוא לא נודף ממני
היא רק ילדה גדולה שצריכה דפיקה
הלילה אני אפול לבין רגלייך בכניעה מתוקה
בתודעתי אני מנסה להחזיק בך, אבל את חזקה יותר
לא תצליחי להימלט גם אם תרצי,
תזכי גם אם תפסידי
כמו לא אכפת לה, אבל אני יודע ש-כן
מתנשאת לפניי עירומה
ראיתי את זה קודם אצל נשים קודמות,
איך הן נוזלות כמו מים שיטפון
אתה חייב לראות איך היא מצליפה,
אם תצליח לראות בעיניים
היא לא מבקשת דבר,
רק דפיקה קטנה מפעם לפעם,
לא צריך לקבור גוויות,
רק לנסוע רחוק מהבית,
ולא לעזוב אותה גם אם רוצים. |