[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







משה סימן-טוב
/
ריטואל

זה ריטואל. זה לא שום דבר אחר. זה ריטואל. זה חוזר על עצמו.
התופים מתחילים לנגן ב0:00 ומפסיקים ב5:55. זה בערך כמו שעות
השינה שלי. לבאך יש את הפריוולגיה להרים את השמש. ככה זה כל
בוקר. לפעמים ליזי מבקשת לשתות מים מהברז ואני נותן לה. היא
אחר כך מבקשת שאני אלטף אותה בזנב. זה ממשיך עד שאחותה החורגת
מגיעה בקנאה ומבקשת תשומת לב. זה ריטואל. לפני השינה אני קורא.
סוף סוף אני מצליח לקרוא. זה לא קרה כבר כמה שנים שקראתי משהו
באופן רציף שהוא לא מסמך טכני. שוב חמש בבוקר שעון מעורר. הפעם
בא לי להמשיך לישון כמו כל פעם. זה לא משנה, באך מחכה. היום
אנחנו נעבור את התיבה החמישים ונלמד משהו חדש. אתמול היינו
ביערות ובעצים והיום הוא לוקח אותי אל החוף, אל הגשם והים.
בתיבות הבאות יש ערפל ומעל הכל מגיעה השמש להאיר. באך מרים את
השמש באופק ואני יודע שהגיע הזמן להתקלח. אני מכיר את הנהג של
האוטובוס, אני מכיר את הבובות שיושבות על העמודים באוטובוס.
אני יודע שאני צריך לצאת דקה לפני הזמן שאני חושב שאני צריך
לצאת. הגשם לא יורד כשאני בחוץ והוא יורד כשאני בפנים. יש לי
מזל כי אני שונא לקחת את המטריה לכל מקום. בערב אני רואה
טלוויזיה. לא כי אני רוצה אבל זה בסדר גמור להעביר את הזמן.
אחרכך אני חוזר לבאך לפני השינה ואז הולכים לקרוא. אני קם שוב
בבוקר והולך להדליק את השמש עם באך. הפעם אני חוזר אחורה כי
עשיתי משהו לא בסדר. עשיתי משהו לא בסדר שאני צריך את הרוטינה
הזאת. או שהכל בסדר והרוטינה רק עוזרת לי לשמור על הכל בסדר.
בסוף השבוע באך מרים את השמש בלעדיי. אני אחר כך חוזר אליו
לשאול איך היה. לפעמים אני מתפלא כמה דברים שנשמעים פשוטים
עושים שינוי כלכך עמוק בתודעה שלנו. מנגינה שלא ניגנת מעולם.
חלום שלא חלמת מעולם. כל הדברים האלה משנים את כל מהלך הקיום
של האדם מקצה אחד לשני. ובכל קצה עומדים אנשים לעשות דברים שלא
תעשה מעולם. ובכל קצה עומדים אנשים שעושים את אותם דברים כמעט
בדיוק. ואם זה היה בדיוק לא היית אחד ומיוחד. גם ככה אתה לא
אחד ומיוחד. עכשיו אמצע הלילה ואני לא מצליח לישון. אני לא
יודע איזה יום היום והרוטינה מנסה לקחת אותי בבוקר לאן שצריך.
החתולה קופצת עלי והיא מחברת בין החלום על המיטה לבין השריטה
העמוקה. בבוקר הרוטינה ממשיכה ואני אדם אחר שממשיך רוטינה של
אדם אחר. זה ריטואל שצריך להמשיך. אני לא מבין איך אני ממשיך
ריטואל של מישהו אחר אבל לפעמים דברים פשוט טבועים בתוך האדם.
כמו הצורך לאכול, לשרוד, להתרבות. כל כמה זמן אנחנו ננסה
להתנגד לטבע של עצמנו, להיות החלק הבא של האבולוציה. לשנות את
סדר הדברים שיתאים לנו. לפעמים זה עובד, לפעמים זה לא. לפעמים
אתה מתעורר בבוקר וחושב איזה כיף זה לחיות וכל חייך משתנים.
לפעמים אתה לא קם בבוקר. את הצער הזה אפשר לשמור בצד. יום אחד
נגיע לתיבה האחרונה ומישהו אחר ידליק את השמש. פתאום הכל בסדר,
פתאום הכל מואר. יום יבוא ולא נרטיב את הכר.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
הידעתם?
1+1=3!
הריי תחשבו על
זה, תכניסו גבר
ואשה למיטה, מה
יוצא...

או שתקחו למשל
את מגן דוד.
משולש ועוד
משולש יוצרים
שלושה עיקריים
ועוד הרבה
אחרים...

ויש עוד הרבה
דוגמאות... אבל
עזבו...


תרומה לבמה




בבמה מאז 26/1/18 12:58
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
משה סימן-טוב

© 1998-2018 זכויות שמורות לבמה חדשה