לא נולדתי לגזע הנכון
עורי כהה
שפתיי עבות
תולשים אותי משורשי
לארץ זרה
לחיות ולמות
בשלשלאות.

הכלל ידוע, נהיר
כל אחד יודע
מקומו.

לא נולדתי לעם הנכון
דתי שונה
שפתי עילגת
דוחסים אותי בקרון רכבת
אל "העבודה משחררת"
אדוני אלוהינו, אדוני
אחד.

החוק מוכר, מקובל
כל אחד ממלא
תפקידו.

לא נולדתי למין הנכון
גופי שונה
שפתי אחרת
משליכים אותי אל משאית
אל מחנה השמדה
שם, גם תפילה לא
תעזור.

הנורמה דורסת, ברורה
אנו חיים, הם כבר
לא.

מי הוא שזעק מרה
"די לטבח, די לשואה"
איה הוא אשר קבע נחרצות
"לעולם לא עוד"
כאשר דם החפים מפשע
ממשיך להישפך עוד
ועוד.

"אני רק בורג קטן
במכונה"
הוא מדקלם.
"איני רואה, איני שומע,
איני מדבר"
אפשר לשנן תרוץ
זהה
חזור ושנן,
למי זה אכפת?

מילים, מילים, מילים
כבר אינן ביד הלשון
אין מפלט בשום
מקום,
הסוגנות מכתיבה את
הטון,
ההון בונה את
השלטון,
שפת הכוח שולטת
בכיפה,
למוות תהיי ממשלה.

ואני לא נולדתי
למין הנכון.
חלב אמי אתם חומדים,
אינכם מוותרים,
משפתיי תגזלו,
תמכרוהו למרכול.
דמי אתם מבקשים, לא
תרפו עד ידכם
תשיגו.

גרוני יחתך בסכין
מרצחים,
דמי ישפך בין
כתלים צוננים, על
מרצפות אילמות של
מחנה השמדה.
בשרי, חלקי גופי
אתם תאכלו -
בתיאבון!