|
זֶה לֹא יַעֲזֹר.
בֶּאֱמֶת.
אַתָּה יוֹדֵעַ.
הַפְּלַסְטֶר.
זֶה בּכְּאִלּוּ.
לַדְּבָרִים יֵשׁ אֶת הַקֶּצֶב שֶׁלָּהֶם.
אַתָּה יָכוֹל לִבְכוֹת זֶה בְּסֵדֶר גָּמוּר.
דְּמָעוֹת עוֹזְרוֹת הַרְבֵּה יוֹתֵר מִפְּלַסְטֶר. הֵן
יְכוֹלוֹת גַּם לְחַטֵּא.
לֹא, לֹא חַיָּב לִהְיוֹת פֶּצַע חִיצוֹנִי.
וַדַּאי שֶׁאַתָּה יָכוֹל גַּם וְגַם.
הִנֵּה זֶה עִם הַפַּרְפָּר.
כָּכָה יוֹתֵר טוֹב? כְּבַר לֹא כּוֹאֵב?
אֲנִי לֹא מַאֲמִינָה. זֶה פְּלַסְטֶר קְסָמִים.
לֹא מָתוֹק שֶׁלִּי.
עָלַי זֶה לֹא עוֹבֵד.
אַתָּה לֹא רֹאֶה כִּי אֲנִי בּוֹכָה מִבּפְנִים. |
|
תמותי זונה,
את סתם
ואג'ינה!
פרוצה מטונפת,
אישה מטורפת.
צרצר מנסה לכתוב
בסגנון לירי
עתיק. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.