[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אביב שטרן
/
צבעים

לני ראתה את העולם בצבעים. זה לא היה מתוך אופטימיות וגם לא
כמטאפורה. לני פשוט הייתה אחת מתוך 4% בלבד מהאוכלוסיה של
העולם (שאם תבדקו במחשבון תגלו שזה יוצא ממש-ממש מעט) שיש להם
סינסתזיה. הכל היה הפוך אצלה והכל תמיד התערבב. בדיוק כמו שאני
אוהב. ימי ראשון תמיד היו סגולים וימי חמישי תמיד אדומים. כמה
שהיא אהבה את ימי חמישי. זה הזכיר לה שתיכף סוף השבוע מגיע
וסוף כל סוף יהיה לנו קצת זמן ביחד. היינו הולכים לראות סרט
ברב חן בשק״ם והיא אמרה שאני גורם לה להרגיש כתומה. כתום היה
הצבע שהיא נתנה לשמחה. כתום היה גם הצבע של קומדיות של אדם
סנדלר כשירוק היה הצבע של סרטי מדע בדיוני ותכלת של סרטי אימה.
אחרי הסרט היינו יושבים לאכול פיצה שעשתה לה צהוב או המבורגר
שעשה לה לבן. הכי נהניתי כשהיינו הולכים לאכול גלידה בדלי קרים
והיא הייתה מתלהבת כמו ילדה! כ׳׳כ הרבה צבעים זוהרים סביבה
ולשם שינוי, לא רק אצלה בראש! אותי זה היה נורא מבלבל, נגיד
איך שגלידת סורבה תות ורודה עשתה לה סגול (אבל קצת יותר בהיר
משל יום ראשון) וגלידה בטעם וניל בכלל עשתה לה טורקיז. לפעמים
היינו ממשיכים משם לאיזה פאב כשאלכוהול תמיד עשה לה כחול.
יכולתי להישבע שזה היה הכחול העצוב ביותר שראיתי, אבל מה אני
מבין. אני יכולתי לשתות חביות שלמות ומעולם לא ראיתי אף צבע.
לפעמים לני הייתה חדה לי חידות, כדי לבדוק עד כמה אני מכיר
אותה באמת. מכירים את הבדיחות של הילדים? מה זה ירוק על ירוק
על ירוק? אז עם לני זה היה יותר בסגנון של ״מאמי, בא לי על ערב
כתום-צהוב באדום״ ולי היה ברור שזה אומר סרט ופיצה בחמישי.
לפעמים היא אמרה לי ש״אין לה כח לסגול יותר״ והייתי אוכל טיפה
תסביך אם זה הבאסה של לקום שוב בראשון בבוקר או רמיזה בכיוון
גלידת התות ששכבה לנו במקרר, סתם כי אני לא מוכן להתפשר על טעם
אחר. לפעמים זה גם היה יוצר לי מצבים לא נעימים מול אנשים
מבחוץ, כשהיינו הולכים לקנות בגדים למשל והיא התעקשה עם המוכרת
שאני מידה זהב ולא L. אוי ואבוי אם היו מנסים להביא לה M
בשבילי כי זה שחור ואין מצב ששחור יעלה עליי גם בעוד מאה שנה.
גם XL שהיה חום בעולמה היה בעייתי והייתם צריכים לראות אותה
כשהיינו הולכים לשחק באולינג והיא ראתה את הנקודות בצבעים.
יכולתי לנצח 134-75 ומבחינתה זה היה אפור-תכלת לטובתי כשבמקרים
אחרים נתתי לה לנצח 123-47 והיא הייתה מתעצבנת שאני ירקרק.
ירקרק היה הצבע הכי נמוך ושפל מבחינתה. צבע של פחי זבל. והיום?
היום כל מה שנשאר לי ממנה זו מיטה כתומה. מיטה כתומה שאני הולך
לישון בה לבד בכל ערב ולפעמים מתכסה במחשבות כדי שלא יהיה קר.
בלילות ממש קרים אני גם מדליק זכרונות שיחממו אותי ולני? עם
השנים הקטע עם הצבעים דפק אותה לגמרי עד שהיא כבר לא הייתה
מסוגלת לחצות אפילו כביש לבד. כן. הסוף שלה היה בגיר לבן שמסמן
את מקום מנוחתה האחרון על הכביש לפני שפינו אותך לתוך שקית
שחורה של זבל. סו מאץ׳ בשביל בחורה שראתה את העולם בצבעים.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
גם את הסלוגן
הקודם אני
המצאתי.


תרומה לבמה




בבמה מאז 26/1/18 12:47
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אביב שטרן

© 1998-2018 זכויות שמורות לבמה חדשה