דרך חור המנעול הסודות זולגים החוצה,
הם בורחים מתוך החדר הגועש.
הלב הולם, הנשימה מכבידה
והמילים זורמות מתוך הפנים החוצה.
רוצות לצאת, לעוף, להתעופף
לפרוס כנף, לברוח, להתרומם אל-על
ואז הגוף נותר חשוף ומדמם לו
עת כל מילה עצרה לה על ענף
והעץ נרכן קדימה, ענפיו שמוטים, עליו מתנדנדים
מתוך כובד המילים
והסודות שנפשים.
השלכת השנה מגיעה מוקדם
ואני עירומה
ומרגישה נהדר.
כל הזכויות שמורות לסיגלית קנדרי |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.