בזמן כזה בו כולנו אובדי עצות בנוגע לעתידנו
כדאי שניקח צעד אחורה וניזכר בשורשים שלנו
איך אהבנו לטפס על הציצי של הגננת שולמית
ולהתגלצ' מהזין של הגנן ירוחם עד שלולית הבוץ הקרירה
היו לנו ימים יפים פעם, את זוכרת?
עם כל המשחקים האפלים האלה שלא הייתה להם צורה
כמו פלסטלינה הם שינו צורות,
ואנחנו הפכנו שונים איתם
רגע היינו חכמים, ורגע היינו טיפשים
כמו כל המים שמחליפים צורות בכלים שונים
רגע התלהבנו עד בלי גבול, ורגע היינו מסוגרים ומופנמים
הלהבה ששיחקה איתנו עשתה כשפים משוגעים
זה שינה באופן מוחלט את צורת התודעה
הרווחנו עולם שנושק לעולם הזה, אבל לא באמת זה
ראינו מעל המרחב, הזמן והמקום
היינו באינקובטור. |
