בְּאֵין הֲקָלָה אֲנִי מִשְׁתַּמֶּשֶׁת
מְש-ַחֶקֶת מַחְבוֹאִים עִם הָאַרְנָב הַלָּבָן
מְחַפֶּש-ֶת אוֹתִי בִּזְכוּכִית מַגְדֶּלֶת
אֲנִי כֹּל כָּךְ קְטַנָּה
בַּחֲצוֹת הוּא מַרְאֶה לִי אֶת הָאוֹר בַּקָּצֶה
אֲנִי מְטַפֶּסֶת וּגְדֵלָה
אֲנִי צָפָה
אֲנִי עָפָה
לֹא יוֹדַעַת לִקְרֹא שָׁעוֹן
שׁוֹטֶפֶת אֶת הַכְּאֵב עִם הַדְּמָעוֹת
צָדָה עִם הַלָּשׁוֹן לְהַמְלִיחַ אֶת הַצַּעַר
מִתְמַתֵּק לִי בַּגּוּף
נִכְנֶסֶת לַמְּחִילָה
וְנִרְדֶּמֶת