|
בכל פעם שמבט חודר אליי בדיוק
אל תוך עיניי, ואני אליו
צפים בתוך אישוניו, כך אני רואה
כל אירועי ורגשות העבר
ממלאים לאט לאט
את עינינו
קו ישיר ממני אליו
היכול להרוג
אם לא יפוסק בזמן
כמו פצצה מתקתקת
אני הוא תמיד הראשון
להזיז את הראש
אני יורה לייזר
מעיניי
ובעינייך
אני אוהב להסתכל
כאשר את עסוקה במשהו אחר
כי אני הוא תמיד
הראשון
להזיז את הראש
|
|
|
עם כל הכבוד
למקרה המצער
שקרה שם,
מה זה השם הזה
קוטאותי?
ולאן נעלם
צבוטאותי?
שגם זה לא שם מי
יודע כמה...
אבל הוא בחיים
אז לא מדברים
איתו.
אבל קוטואותי,
מה זה?
בצבוטאותי לפחות
יש תאור של
פעולה וזה אולי
מובן או מועיל,
אבל מה זה
קוטאותי, זה
נשמע כמו שם של
דלקת במעי הגס!
להב בן-לאדן,
גננת במעון
לקשישים, בויכוח
פילוסופי עם
מעריץ. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.