יום יפה מלא אור וזהרורי שמש מרצדים על פניי
אני לוקח את הגיטרה ועף למקום אחר בו ידעו להעריך רוק טוב
שנות התשעים, הנה אני בא,
בואו נכוון את מכונת הזמן

הרבה זמן לא ישבתי על בירה טובה וסיגריות חזקות והאזנתי לגאנז
נ' רוז'ס,
אפילו בדיסק שאין בו לא רובים ולא שושנים מלבד אקסל רוז
אבל בתקרית ספגטי יש גם רובים וגם שושנים,
ולא הרבה אקסל רוז, כי הוא העדיף לשבת בפינה,
ולתת ללהקה שלו את זכות הטענה

וכשאנחנו מדברים על הגג אל ירח ומרגישים שהוא מקשיב,
מישהו אחר מהעתיד כותב אותם באינטרנט כמו עכשיו,
ואנשים קוראים את מה שיש לו לומר
והוא אומר שלא קל לחיות בזכות הצעקה בשנות התשעים,
בו הדבר היחיד שמוכן לשמוע את מה שיש לך להגיד הוא הירח.