לֹא אוּכַל אֵשֵׁב אֶשְׁקֹט, דַּי מַסְפִּיק פֹּה לְחַכּוֹת
שְׁאֵלָה זוֹ יֵשׁ עִמִּי, מַטְרִידָה הִיא רַק אוֹתִי

לָמָּה אֵין לַמַּחַט תַּחַת? אִם הָיָה לַמַּחַט תַּחַת
הַאִישָה הָיְתָה רוֹתַחַת, עִמָּנוּ זוּ הָיְתָה קוֹדַחַת

לֹא הָיְתָה הִיא פֹּה תּוֹפֶרֶת, מְזַמֶּרֶת וּמְתַקֶּנֶת
בְּלִי זוּ מַחַט אֵין סִכּוּי, תְּתַקֵּן הִיא הַכִּסּוּי

זֹאת הַמַּחַט הִיא מֻצְלַחַת, רַק בִּזְמַן שֶׁאֵין לָהּ
תַּחַת
אִם גִּדְּלָה זוּ מַחַט תַּחַת, יֵשׁ סִכּוּי שֶׁהִיא
נִשְׁכַּחַת

אִם בַּחֹר לֹא תַּעֲבֹר, כְּדַאי נִזְרֹק אוֹתָהּ בַּבּוֹר
הַסִּכּוּן כָּאן לֹא נִקַּח, זֶה תִּקּוּן אֵינוֹ מֻצְלָח

כֹּה רָצוּי אֶת זֹאת לִבְרֹר, אִם לַמַּחַט יֵשׁ גַּם חֹר
תָּאֲרוּ לָכֶם זוּ מַחַט, אֵין בָּהּ חֹר אַךְ יֵשׁ הַתַּחַת

מִין טִפּוּס כָּזֶה שֶׁל מַחַט, בֶּטַח לֹא תִּהְיֶה
מֻצְלַחַת
מִזֹּאת מַחַט תִּישָמֵר, יִתָּכֵן שֶׁהִיא מַסְמֵר

אִם זוּ מַחַט תְּפַרְגֵּן, יִתְרוֹן אֶחָד תִּתֵּן
קַל יִהְיֶה אוֹתָהּ הַמַּחַט, לְחַפֵּש בָּזֹאת הַשַׁחַת

כָּאן נִגְמֶרֶת זוּ קַדַּחַת, בְּסוֹפָהּ שֶׁל זֹאת
מֶרְקַחַת
כְּבָר בָּרוּר לְכָל פַּדַּחַת, לָמָּה אֵין לַמַּחַט תַּחַת