גם כשנדמה שהכול עבר
גם כשנדמה שדבר לא יפר את שלוות הנפש,
את הגנת הבועה שיצרתי לעצמי
עדיין כאילו מוחי נחבט בסלע,
והוא מדמם ונמעך ומשאיר שיירי מוח על הסלע
מלאך אחד עם ברדס שחור ומגל החליט לבקר
הוא מזכיר לי את עצמו כל הזמן,
ומניף מעל ראשי את חרב המוות שלו
החדר הסגור לא מונע בעדו מלהיכנס
למעשה הוא גר כאן
ביום הוא מכסה אותי תכריכים,
ובלילה הוא מכסה אותי גחלים
בכל מקום בבית ניכרים צעדיו
כל פעולה שלי מזכירה לי אותו,
ועצם קיומי מזכיר לי אותו בכל רגע
הוא עוקב אחריי כמו צל לאן שאני הולך,
גם כשאני יוצא מהבית
הוא עד לכל מעשיי
הוא קונה איתי קוטג' במכולת
הוא אומר לי שאני חי בעבר,
ובעצם אני מת מזמן
וכל מילה שלי שאני כותב ברגע נתון,
היא אנדרטה שהייתי קיים פעם. |
