נאספתי לרגע
אל סופי.
חורקת עקביי באדמה,
נִמְאַנְתִי מִלֶכֶת
אליך.
כיום המתלכד אל עַרְבוֹ,
באת אליי,
בדממה מְעַרְשנִי.
ואז-
בכורעי אל דמותך,
נשגבה בי חַיּוּת.
ותחת צילך,
קרני האור
נדגשו בוהקות.
והנחתי להן
לחדור אליי
וממני אל חוץ.
ובהשילי נִשְׁלְךָ מעליי,
הגחתי כחדשה
מעצמי
אל עצמי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|