וּמִכְשֶׁעַלָטְתָּ בִּי,
נאספתי לרגע
אל סופי.
חורקת עקביי באדמה,
נִמְאַנְתִי מִלֶכֶת
אליך.
כיום המתלכד אל עַרְבוֹ,
באת אליי,
בדממה מְעַרְשנִי.
ואז-
בכורעי אל דמותך,
נשגבה בי חַיּוּת.
ותחת צילך,
קרני האור
נדגשו בוהקות.
והנחתי להן
לחדור אליי
וממני אל חוץ.
ובהשילי נִשְׁלְךָ מעליי,
הגחתי כחדשה
מעצמי
אל עצמי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.