ט. מכחול / ושוב הבדידות |
ט. מכחול / ושוב הבדידות |
ושוב המילים, אל מול הכאבים. חשבתי לסרוג לעצמי תיק מצמר עם חרוזים כחולים. מרגישה כאילו בשבילי כתב אלוהים את התנ"ך. מתנחמת בבית היפה אבל הלב קופא |
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד. |
|