יש פרחים פורחים בגן במקום אחר
יש אנשים בריאים במקום אחר
יש חיוכים וסמיילים ופרפרים וקוצי מוצי במקום אחר
יש אנשים שאוהבים אנשים - במקום אחר

ואני, מה אני, מי אני,
דוהר בחשכה כמו פרש עיוור,
מכוסה מטפחת להגן מהאובך
חמוש בחרב שאני לא יודע להשתמש בה
והסוס שלי שחור וחזק, דוהר חזק, בלי הפסקה,
ואולי אפילו נהנה מזה

היערות חשוכים והשמיים נמוכים
חורף כמו שאין כבר היום
העצים לחים, ויש שברי עצים ושאריות עלווה על האדמה
קשה לסוס לדהור באדמה רטובה, חלקלקה מ-עלים רטובים
כובע עשוי סחבות, צמר ועור,
ובגדיי עור וצמר, מגפיים שחורים גבוהים, גרביים ארוכות
ג'קט כבד שנראה כמו גלימה, מסתיר את תווי הגוף
כל מה שרואים מבעד - זה את העיניים,
אבל העיניים לא מגלות הרבה,
והן לא עירומות מתחת לכל הלבוש, החרב והסוס
יש צידה לדרך, יש מים ולחם קלוי
אני לא יודע לאן הפרש דוהר, ולמה הוא ממהר
כשאני אדע אולי אני אגיד לכם, ואולי לא,
זה לא משנה.

הגוזל הקטן רצה את אבא שלו,
והנמר הקטן רצה את הגוזל הגדול
כולם משחקים מחבואים ותופסת כל הזמן

הגוזל הקטן גר בתוך הקן שלו,
והגוזל הגדול הולך ובא
רק הנמר הקטן כל הזמן אורב וזומם,
ומחכה לשעת כושר

אנפה קטנה ורעבה מעופפת בשמיים,
פורשת את כנפיה מטילי האימה
גוזל גדול לא יהיה לגוזל קטן, היא אומרת,
אלא לי, ורק לי

בינתיים מתחפרים באדמה גוזלים אחרים,
שלא אכפת להם, הם לא צריכים כלום מגוזל גדול

ועל צמרות העצים פורש את קורי העכביש - העכביש הגדול הנורא,
שהיא בעצם עכבישה,
והיא רוצה לאכול את גוזל קטן, את גוזל גדול,
וכל הגוזלים וגם האנפה

והנמר? בינתיים אוכל את עצמו,
רעב כמו זאב, רזה כמו כלב במדבר

ככה כולם בכולם, וזה מן קרקס
יש אומרים דרך סבירה ורגילה,
יש אומרים לא הגיונית.