יעל נווה / זֶרַע |
עוד תנבוט בי,
כזרע זר,
הַמַחֵל את ביתו
בדמי.
שורשיך יכו בי
יחילו וירעידו
את גבולותיי,
יפלשו
אל עימי
בעוז-רוח
או סתם כך
בתלות נואשה.
ואני,
שיש בי
לבקשך אליי,
וגם
לגרשך מעימי,
אחוש בך
גדל בי
ואותי קטנה בך
להרחיב לך
מקום בקרבי.
ואם יִשְׁפַר
עליך
ועליי,
אולי גם אטיב
להכיל גופך,
להחילך
מבין סדקי חיי,
מבלי שארים
על עצמי
ידיי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|