עֵץ הַתּוּת הַמְּפֹאָר שֶׁלָּנוּ
מַשִּׁיל עָלָיו כְּמוֹ עֹש-ֶה פֶּסַח בְּבֵיתוֹ
בְּטִבְעִיּוּת וּבַבִּטָּחוֹן מָלֵא
מֵסִיר לְאִטּוֹ מַלְבּוּשָׁיו
מְגַלֶּה עֲנָפָיו וּבַדָּיו
מָה שֶׁלֹּא יַסְפִּיק הוּא
תָּבוֹא וְתַשְׁלִים הָרוּחַ

אֵין בּוֹ קִנְאָה לַלִּימוֹן אוֹ לַשֶּׁסֶק
חֹסֶר אוֹנִים וַדַּאי שֶׁאֵין
רָב הַדִּמְיוֹן בֵּינֵנוּ
כָּמוֹהוּ אֲנִי נוֹתֶנֶת פָּרוֹתָי צוֹמַחַת
מִתְלַבֶּשֶׁת מִתְפַּשֶּׁטֶת גַּם יָמַי שֶׁלִּי סְפוּרִים
רַק חֹסֶר הָאוֹנִים
רַק הוּא