"סוּסִיתָא רָצִית"

חָבֵר הָיָה לִי הַרְפַּתְקָן, בָּחוּר נָאֶה וְחֶבְרֶמָן
מַגְנֵט הָיָה לַבַּחוּרוֹת, תָּמִיד אוֹתוֹ הָיוּ רוֹצוֹת
שֵׁרֵת אִתִּי שָׁם בַּבָּסִיס, עָשָה דְּבָרִים אִישׁ לֹא
הֵעִיז
יוֹם אֶחָד הוּא כָּאן מוֹפִיעַ, אוֹמֵר נִבְרַח עֵת לֵיל
יַגִּיעַ

מַבְטִיחַ הוּא שֶׁיֵּשׁ תָּכְנִית, אוֹמֵר דָּאַג
לַמְּכוֹנִית
אוֹטוֹ יֵשׁ בַּחֲנָיָה, שְׁתֵּי נְעָרוֹת לֹא בְּעָיָה
לְבַת גַּלִּים צָרִיךְ נַגִּיעַ, יָבוֹא הָעֶרֶב כָּאן
נָנִיעַ
אֲנִי קוֹפֵץ עַל מְצִיאָה, רוֹצֶה מְעַט הִיא רְגִיעָה

נִבְרַח לְעֶרֶב לְתַדְלֵק, נַחְזֹר לִפְנֵי יֵשׁ מִי בּוֹדֵק
שְׁתֵּי בַּחוּרוֹת גַּם פִּתָּיוֹן, מִי יַעֲמֹד בְּזֶה
הוֹרְמוֹן
גּוֹנְבִים הַשָּעַר בַּבָּסִיס, בַּחֲנָיָה זֶה הַתַּכְסִיס
כָּאן סוּסִיתָא הוּא פּוֹתֵחַ, כַּמּוּבָן לְלֹא מַפְתֵּחַ

זֶה הָרֶכֶב לֹא שֶׁלּוֹ, אַךְ כָּאן אֵינִי אוֹמֵר לוֹ לֹא
מְחַבֵּר מִסְפַּר חוּטִים, אוֹמֵר תִּדְחַף אָנוּ זָזִים
זֹאת טָרַנְטֶה כָּךְ נִדְלֶקֶת, בְּתוֹךְ דַּקּוֹת תִּהְיֶה
מֻנְהֶגֶת
שְׁנֵי הַבַּרְנָשִׁים נוֹסְעִים, בְּבַת גַּלִּים שָׁם
מְחַכִּים

נְסִיעָה אֵין תַּקָּלוֹת, כְּבִישׁ שָׁקֵט אֵין מִשְׁטָרוֹת
לַמָּקוֹם כָּאן מַגִּיעִים, נְעָרוֹת הֵן סִפּוּרִים
טוֹב הֶחְלַטְנוּ אִם כְּבָר אָז, אוּלַי נֹאכַל אֵיזֶה אֲוָז
בְּמִסְעָדָהּ הִיא נֶחְמָדָה, מַרְבִּיצִים הָאֲרוּחָה

עוּגָה סִיגַרְיָה וְקָפֶה, צָרִיךְ לַחְזֹר זֶה לֹא יָפֶה
לְכִוּוּן בָּסִיס חוֹזְרִים, מֵהַמָּנוֹעַ יֵשׁ אֵדִים
זֶה הָאוֹטוֹ הִתְחַמֵּם, הָרַדְיָאטוֹר מְגַמְגֵּם
עוֹמְדִים בְּצַד וּמַיִם אֵין, לְקָרֵר אֵיךְ יִתָּכֵן

זֶה אֶחָד מוֹרִיד מִכְנָס, פֹּה מוֹצִיא אֶת הַנַּנָּס
לָרַדְיָאטוֹר הוּא מֵטִיל, אֶת מֵימָיו יָשָׁר מַפִּיל
עַכְשָׁו תּוֹרְךָ לִי הוּא אוֹמֵר, רַק אַחֲרֵי שֶׁהוּא
גּוֹמֵר
הָרֶכֶב מִתְקָרֵר קִמְעָה, מַמְשִׁיכִים בַּנְּסִיעָה

כָּךְ הַזְּמַן עוֹבֵר לְעֵרֶךְ, תַּחֲנָה עַל אֵם הַדֶּרֶךְ
מָקוֹם סָגוּר לֹא נֵעָלֵב, רוֹצִים קְצָת מַיִם לְשַׁלֵּב
זֶה חָבֵר בְּלִי בְּעָיוֹת, פּוֹתֵחַ כָּאן אֶת הַדְּלָתוֹת
מַיִם יֵשׁ תַּחְשֹׁב פֹּה בַּנְק, דֶּלֶק גַּם מְלוֹא
הַטַּנְק

לַבָּסִיס מִיָּד נַגִּיעַ, לֹא חוֹשְׁבִים יֵשׁ מִי
הִשְׁמִיעַ
מְכַבִּים אֶת הָאוֹרוֹת, מִתְקָרְבִים לַחֲנָיוֹת
כָּאן נִדְמֶה שֶׁכָּל הַסֶּגֶל, הִתְאַסֵּף עָלָה לָרֶגֶל
מִשׁוֹמֵר עַד מְפַקֵּד, הַבָּסִיס כָּאן הִתְפַּקֵּד

הַדְּלָתוֹת שְׁנֵינוּ נִפְתַּח, מַרְבִּיצִים כָּאן
וָיִבְרַח
כָּל אֶחָד כִּוּוּן אַחֵר, לֹא דּוֹאֵג הוּא לָאַחֵר
יֵשׁ פְּרָצוֹת כָּאן בַּגָּדֵר, הִזָּהֲרוּ יֵשׁ גַּם
שׁוֹמֵר
זֶה אוֹתִי רוֹאֶה מַגִּיעַ, וְצוֹעֵק הוּא בְּמַפְתִּיעַ

רוּץ מִכָּאן לִי הוּא אוֹמֵר, מִסְתַּבֵּר זֶה עוֹד חָבֵר
אֶל חַדְרִי סוֹף סוֹף הִגַּעְתִּי, גַּם מֵחֲבֵרִי
שָׁמַעְתִּי
הַבָּסִיס כְּמֶרְקָחָה, מִי בִּצֵּעַ זֹאת בְּרִיחָה
מִי הָיוּ הַנוֹעָזִים, אִם חָיַילִים אוֹ אֶזְרָחִים

כָּאן הַחֶבְרֶה שֶׁיּוֹדְעִים, הֵם עַל כָּךְ לֹא
מְדַבְּרִים
שְׁנַיִם שֶׁאָחַז בֻּלְמוּס, עַד הַיּוֹם זֶה סוֹד כָּמוּס