אפרת בנור / לא בליינד. דייט |
ירקרקה כזו, כמו נבט שאך גילה את השמיים. כמה התכתבויות, שתי
שיחות. הקול נעים. דומה לזיכרון. דווקא תחושת הבטן הולידה
מרחק. ועדיין, חיכתה שם בפינה, כמו צייד מיומן האורב בידיעה
שקטה. הגיע בוקרו של רביעי והתקווה יצאה מהפינה והניחה ידיה על
ההגה תוך שהיא מפזמת את איך שגלגל מסתובב. די היה לה במבט אחד.
אל מול עיניה, הלכה התקווה ונבלה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|