|
מוחי קידד לחלוטין את תנועות מבע פנייה. את מקצב גופה על
האדמה. הוא עשה זאת כי הופנטתי אל הקווים הקטנים הללו;
המציירים את כל מה שאני רוצה.
החיוך, עולה לכאן ולכאן. היד אל השיער גולשת בצורה כזאת.
הלב, בדרכו אל המקום
הלא נכון |
|
|
מהסאמקים
הגדולים של
המדינה:
"איי, בה לי
סיגריה והחפיסה
על המושב
האחורי, טוב כוס
עמק, אני אשלח
יד, מה כבר
יקרה?"
-ענבל פרלמוטר |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.