[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ערן כהן אבידן
/
מטפסי הסולמות

אנו, מטפסי הסולמות,
כבר מזמן איבדנו את היכולת לאהוב.

מדובר בתהליך אבולוציוני פשוט בסך הכל.
תחילה, נעלמו אלו אשר ידיהם רכות
לאחר מכן אלו שעינהם ריקות מצלקות
אלו שליבם הוא כמו כלי עמוק
אשר יכול להכיל את כל המטר חמישים וארבע של גופך
ואלו שידייהם לא מחזיקות את הוריהם
לא מלאות עד סוף בזיכרונות
פנויות לאחוז בכל ארבעים ושמונה הקילוגרמים של בשרך הלבן
כל אלו נמצאו מתים על הבמה

רק אנו, אשר יושבים בראש הסולם
אוחזים ביד האחת בראשו, וביד השנייה בקורות התקרה
ומביטים היישר אל תוך הפנסים הבוערים

רק אנו נשארנו חיים.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אחרי שמשהו
נרטב, הוא רטוב,
לפני שמשהו
נרטב, הוא יבש.
אחרי שמשהו
נשרף, הוא שרוף
אבל מה הוא לפני
שהוא נשרף?



צרצר.


תרומה לבמה




בבמה מאז 26/12/17 11:33
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ערן כהן אבידן

© 1998-2018 זכויות שמורות לבמה חדשה