לעת עתה, הסתיימו החגים,
אבל איתך, כל יום, שעה ודקה
הם חג וחגיגה. משוש נפש הומיה.
השוכן במרומים, רק הוא עדי, היודע
עד כמה את אותי ממלאה,
שמחה, אושר וכל טוב מכמני הנשמה.
מרוצת החגים מנשבת בנו רוח טובה,
המלבה בנו את אש האהבה,
כאותה מדורה הניזונה מגזירי עץ הלבונה
ואינה כלה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.