"זֶה תַחְתּוֹנִי מְפֻרְסָם"

הַפַּעַם תִּשְׁמְעוּ אַחִים, זֶה עַל נַחֲלַת אַחִים
זוֹ שְׁכוּנָה קְטַנָּה בָּעִיר, אַךְ אוֹתָהּ כֻּלָּם
נַכִּיר

טִפּוּסִים רַבִּים הֵם כָּאן, וְיָפִים יוֹתֵר בִּשְׁמָם
לְכָל נַקְנִיק כָּאן בִּמְיֻחָד, נוֹתְנִים הַשֵּׁם
הַמְּיֻחָד

זֶה כִּנּוּי לוֹ נֵץ שָׁחֹר, עִם אוֹפַנּוֹעַ הָר יַעֲבֹר
בַּפָלָאפֶל הוּא בַּשּׁוּק, שַׁבָּת אוֹפַנּוֹעַ לוֹ
יַחְשֹׁק

זֶה אַחֵר קוֹרְאִים לוֹ שַחְקוֹ, לְמָה שַחְקוֹ מִיִּצְחָק
אַךְ גַּם שַחְקוֹ לֹא לְבַד, פֹּה נוֹסַף תֹּאַר נִכְבָּד

עַכְשָׁו זֶה שַחְקוֹ הפאסאי, וּלְמָה זֶה וּמַאי
יָעִידוּ שַחְקָנֵי הַפּוֹקֶר, תָּמִיד מַפְסִיד וְדַי

עוֹד יַגִּידוּ פוקריסטים, שַחְקוֹ הוּא אַךְ רַמַּאי
לְכָךְ אֵין הוֹכָחוֹת עֲדַיִן, לָכֵן נִשְׁאַר פאסאי

יֵשׁ גַּם אֶחָד עִם שֵׁם פָּשׁוּט, זֶה דָּוִד הַשָּׁמֵן
עַל כָּךְ כֻּלָּם הֵם מַסְכִּימִים, אֶת זֶה רוֹאִים שֶׁכֵּן

שְׁמוֹת הַבָּנוֹת כָּאן לֹא אַזְכִּיר, אֶת הֲנָאוֹת כֻּלָּן
זֹאת נַעֲשֶה שֶׁלֹּא חֲלִילָהּ, נִפְגָּע פֹּה בִּכְבוֹדָן

רַק אֶחָד נִקְרָא תַחְתּוֹנִי, זֹאת לָמָּה לֹא אֵדַע
בְּתַחְתּוֹנָיו הוּא מְטַיֵּל כָּאן, כָּך אוֹמֶרֶת אַגָּדָה

זוֹ שְׁכוּנָה קְטַנָּה בָּעִיר, כָּאן אוֹתָהּ כֻּלָּם
נַכִּיר
טִפּוּסִים רַבִּים הֵם כָּאן, וְיָפִים יוֹתֵר בִּשְׁמָם