יֶשְׁנָהּ בַּחֲלוֹמוֹ אַהֲבָה גְּדוֹלָה
וְגַם נְעִימָה מִתְנַגֶּנֶת.
עַלְמָה יָפָה וְקֶרֶן שֶׁמֶשׁ חֲרוּטָה
וְרוּחַ שָׁבָה וְנֶעֱלָמָה.
כִּסְנוּנִית עַל מִרְקָע מְלַבְלֵב
אַהֲבָה כָּזֹאת לִבְנַת כָּנָף,
אָהֲבָה עֲשִׁירָה כְּלֶהָבָה אֲדֻמָּה
מְאִירָה כְּכוֹכָב יְפֵיפֶה.
הָיָה לְרֶגַע לְמֶלֶךְ, חָכַם כִּתְהִלָּה.
גֶּבֶר חֲסֹן וְאַבִּיר כָּךְ הוּא הָיָה.
אִם יֵשׁ לוֹ אָהֲבָה כָּךְ סָבַר
הֲרֵי תְּקוֹנֵן בּוֹ גַּם תִּקְוָה.
עַתָּה יַשְׁבִּיעַ אֶת אַהֲבָתוֹ
כִּזְרִימַת נְהָרוֹת הַפְּלָאִים.
אֲפִילּוּ אִם הִיא רַכָּה בַּחֲלוֹמוֹ
עִם שַׁחַר תִּגַּע וְתַגְשִׁים.
22/12/17
כל הזכויות שמורות
לדן בן שלום |