"סֶרֶנָדָה לַטְּחִינָה"

אוֹי הַטְּחִינָה זֹאת הַטְּחִינָה, עַל כָּל דָּבָר אוֹתָהּ
נַשֹּימָה
שֻׁמְשְׁמִים הֵם טוֹחֲנִים, כָּךְ אוֹתָהּ הֵם כָּאן עוֹשִים

כָּל מַטְעָם אֶפְשָׁר לִטְבֹּל בָּהּ, מִגְּדֵרָהּ וְעַד
אוֹלְגָה
כָּל הָעָם מַצְבִּיעַ כֵּן, עֲבוּר הַטְּחִינָה יְמַשְׁכֵּן

אֵיךְ אֶפְשָׁר חַיִּים בְּלִי טְחִינָה, כְּמוֹ לִחְיוֹת פֹּה
עִם אַנְגִּינָה
פֹּה הַטְּחִינָה הִיא הַסּוֹד, רַק תָּשִים תִּרְצֶה לִרְקֹד

בַּשַּׁוַארְמָה אֵין סָפֵק, טְחִינָה כָּאן הִיא בַּהֶסְפֵּק
עַל בּוּרֶקָס גַּם תָּשִים, פֹּה זֶה טְחִינָה כֹּה יָשִים

זֶה הָאֹכֶל כָּאן תָּפֵל, עִם הַטְּחִינָה תְּתַבֵּל
פֹּה פָלָאפֶל זֶה יָבֵשׁ, אֶת הַטְּחִינָה נְבַקֵּשׁ

תְּנַסֶּה רַק סְתָם עִם פִּתָּה, תַּעֲנוּג עוֹד לֹא חָוִיתָ
בּוֹא נָגִיד דָּגִים וְעוֹף, עִם הַטְּחִינָה הוֹלֵךְ טוֹב

טְחִינָה שִים גַּם עַל הַסְּטֵיְק, פֹּה זֶה לֹא הוֹלֵךְ עַל
רֵיק
אֶת הַסּוֹד כֻּלָּם יוֹדְעִים, טְחִינָה תְּנוּ לַאֲנָשִׁים

כָּאן אֵין סוֹף אֶפְשָׁרֻיּוֹת, טְחִינָה עָף בְּכַמֻּיּוֹת
יֵשׁ מַצָּב פֹּה נִדָּרֵשׁ, שָ-ר לַטְּחִינָה נְבַקֵּשׁ

אוֹי הַטְּחִינָה זֹאת הַטְּחִינָה, רַק טִפֵּשׁ זֶה לֹא
יָשִּימָה
זֹאת הַטְּחִינָה כְּבָר לֹא סוֹד, רַק תָּשִים תֵּצֵא לִרְקֹד