"זֶה נֶעֱלַם"

יֵשׁ פֹּה גַּן נֶחְמָד חָבִיב, אוֹהֵב לָשֶׁבֶת בַּאֲבִיב
מִשְׁפָּחוֹת גַּם כָּאן בָּאוֹת, מֵהַמֶּזֶג נֶהֱנוֹת

יְלָדִים רָצִים סָבִיב, נֶהֱדָר הוּא הָאָבִיב
כָּאן מְשַ-חֲקִים כַּדּוּר, לֹא תִּרְאֶה פֹּה שׁוּם הִמּוּר

בָּא פֹּה גַּם אָדָם קָטָן, כָּל הַיּוֹם יוֹשֵׁב בַּגַּן
מְבַלְבֵּל הוּא אֶת הַמּוֹחַ, לְכֻלָּם כְּבָר אֵין כָּאן
כּוֹחַ

פֹּה נִדְבַּק לְכָל אֶחָד,לֹא יָמוּשׁ מִכָּאן לָעַד
תְּבַקֵּשׁ אוֹתוֹ יָפֶה, אִם יִרְצֶה תָּבִיא קָפֶה

אַךְ זֶה אִישׁ בּוֹ לֹא יַחְשֹׁק, הַקָּפֶה יִדְחֶה
כִּשְׁמוֹק
נִימוּסִים וַהֲלִיכוֹת, זֶה בָּרַדְיוֹ, כָּאן פָּחוֹת

זֶה מִקְלַחַת לֹא רָאָה, מֵאָז רֵאשִׁית שֶׁל הַבְּרִיאָה
לִפְעָמִים כָּאן בְּלִי חֶשְׁבּוֹן, רוֹצֶה אֲנִי לוֹמַר
סַבּוֹן

אַךְ חוֹשֵׁשׁ זֹאת לְהַזְכִּיר, שֶׁמָּא פֹּה אוֹתוֹ אָעִיר
לִי הָרֹשֶׁם הוּא מַבְּסוּט, לֹא אָבוֹא לוֹ עִם נַבּוּט

הַבְּגָדִים כָּאן לֹא עָלֵינוּ, לֹא נִרְצֶה זֹאת
בִּשְׁבִילֵנוּ
זֶה גִּלּוּחַ לֹא יוֹדֵעַ, תַּגִּיד לוֹ כָּךְ הוּא לֹא
שׁוֹמֵעַ

תְּנַסֶּה לִקְשֹׁר שִ-יחָה, אֵין סִכּוּי לַהַצְלָחָה
רַק נִדְנוּד תִּרְאֶה מִמֶּנּוּ, שִ-יחָה מַמָּשׁ לֹא
בְּיָדֵינוּ

יוֹם אֶחָד זֶה נֶעֱלַם, אֵיפֹה הוּא נִשְׁאַל כֻּלָּם
אַף אֶחָד זֹאת לֹא יוֹדֵעַ, הַחִידָה עַכְשָׁו פִּי מֵאָה

כָּאן הָיָה אֶחָד קָטָן, כָּל הַיּוֹם יָשַׁב בַּגַּן
יוֹם אֶחָד לוֹ נֶעֱלַם, אִם תֵּדַע, תַּגִּיד לִי גַּם!