הדלת סגורה נעולה על מאה וחמישה בריחים,
ואין מפלצות שאורבות ברחובות החשוכים,
עם פיות גדולים כמו עוגיפלצת,
וריח של ביוב שיוצא להם מהפה
אני מדליק סיגריה, ולא אכפת לי אם הסיגריות יהרגו אותי,
אני צריך סיגריה, ואני צריך סיגריות כל הזמן,
כמו שאני צריך נוזלים ואוכל ואוויר,
כמו שאני צריך אהבה
אבל אין הרבה אהבה, אז יש סיגריות,
אבל גם סיגריות עולות, והרבה
אני מריח משהו באוויר, ברחובות, עוד מאתמול,
כאילו איזו בועה שחורה, איזו מורסה, עומדת להתפוצץ
וזה יכאב, אבל כולם יבינו שהם היו חולים, והם לא ידעו,
ומרפא יבוא להם גם בלי שיבקשו,
ותהיה הקלה. |
