לייל לה / כשפרחי התבונה קמלו |
ואז אני שוב בוערת
עולה בלהבות.
ואם תמשיך לצרוח
אני אברח.
ואולי הכתום שבעיניך
עושה לי רע
ואולי הפחד שבי
משתלט עלינו
כי אין לי כוח
ויבש כבר הכל
ואם תמשיך לצרוח- אברח
כי אין לי כבר כוח.
השמיים האפירו
כשפרחי התבונה קמלו
והבנתי שאין דרך חזרה.
פברואר 2000
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|