|
- אז אמרת או לא אמרת?
- טוב נו... אתה יודע איך זה.
- מה איך זה?
- היא הייתה כל כך מסכנה. ראיתי איך היא סובלת.
- כן? מה היה לה?
- ראו שלא טוב לה בבית. היא לא חייכה. תמיד נכנסה עם פנים
חמוצות.
- ומה אמרת לה?
- אה... כלום... הצעתי לעזור...
- איך אמרת לה?
- אמרתי לה שאם יש לה בעיות, אני תמיד מוכן לעזור.
- מה פתאום אמרת לה?
- ראיתי במשך היום איך היא מתקתקת את המשימות...
חבל על הזמן. אבל בלי חיוך. בלי רגש. ראיתי שמשהו
אחר מעסיק אותה. איזה סבל כזה... אז הבנתי.
- אז מה אמרת לה?
- אמרתי לה שאני מרוצה מאד מהעבודה שלה.
- ו...?
- שאלתי אותה אם היא סובלת בעבודה והיא אמרה שלא.
- ו...?
- שאני מרגיש לפי הפרצוף שלה שהיא סובלת ושאני מוכן לעזור
לה כי יש לי ניסיון רב ואני יכול לסייע.
- אז למה היא התלוננה?
- באמת אני לא מבין. זה היה דווקא אחרי שהצעתי לה להישאר
אחרי העבודה ונדבר על נושאים אישיים. כמו שאמרתי,
רציתי.
לעזור.
- סורי, זו בעיה קשה. אני לא אוכל לעזור לך. אביא לך קולגה שלי
שמומחית לנושאים כאלה. היא יודעת לקרוע להן את הצורה
בחקירה ולשנות את הרושם של בית המשפט.
19.12.2017 |
|
|
רגע, תסבירו לי,
מאיפה אתם כל כך
בטוחים שמי
שמאשר את
הסלוגנים הוא
גבר? אולי הוא
אישה, כמו
בדוגמה? אולי
היא נעלבת מזה?
אני אומר
שמעכשיו צריך
להגיד "זו
שמאשרת את
הסלוגנים", ואף
אחד לא ישנה את
דעתי!
מתוך הסרט
"סלוגמה" בבימוי
רמבו 2 |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.