[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







לורן רובין
/
הנדסה גנטית

כשלירן שבר לי את הלב בפעם הראשונה,
הרגשתי איך כל הרסיסים ניתכים לכל עבר עוד שנייה לפני רעש
הנפץ.
לא יכולתי לחשוב על דבר מלבד איך האדם שגם מאחה את הלב שלך
אחרי שהוא נחבט מליון פעמים, הוא גם זה שמחזיר אותו חמישים
שלבים אחורה.
כשלירן שבר לי את הלב בפעם הראשונה,
הוא בחן בעזרת מחוגה באיזו זווית להטיח אותו-
בכדי שישמיע את הרעש החזק ביותר שאפשר להפיק
הוא ידע איפה הוא צריך לגעת בכדי לפרק את כל מה שעבד כלכך קשה
כדי לבנות.
הוא ידע מה יגרום להכל להתמוטט-
כמו שידע איך לגעת בי בכדי שאתחרפן
ומה אני אוהבת לאכול בארוחות הערב,
כמו שידע שאני לא שותה קפה בבקרים
מאותה הסיבה שידע שאני לא אוספת את שיערותיי:
כי מבחינתי כמה שפחות ממני הרי זה מבורך.
לירן גם ידע שאם הוא יקום ויחליט ללכת-
יגיד שאני לא מספיק
אני אניח לו.

מהיום שבו לירן קם-
אחרי שהנחתי לו ללכת
אני התחלתי לשתות קפה בבקרים;
אולי אהיה מהאנשים החשובים שהגוף שלהם מפוצץ ביותר מדי קפאין-
כך שאין להם מספיק מקום גם לאגור את כל הרסיסים שלהם,
או להכיל בתוכם אדם אחר.

אולי אשכח איך הרגיש המגע שלך;
ואולי אפסיק לבכות כלכך חזק כשהקפה תמיד מתקרר לי.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מישהו יודע אולי
איך אני מכניס
סלוגן???




זקוק לעזרה


תרומה לבמה




בבמה מאז 18/12/17 13:36
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
לורן רובין

© 1998-2018 זכויות שמורות לבמה חדשה