[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







לורן רובין
/
שטח כבוש

אני ואלכסנדר מוקדון ישבנו לאכול צהריים יחד פעם.
הוא היה גבר נאה, מוקדון
עיניים בהירות, מהסוג שגורם לכל אישה להרטיב קצת את התחתונים
הזעירים שלה.
הזמנתי סלט קיסר, אני זוכרת
רוטב אלף האיים, בתוספת חמוצים כבושים בצד;
כשסיימנו לאכול הוא הבטיח שישלח לי מכתב למחרת,
הוא באמת שלח.
אהבתי את אלכסנדר, הוא אהב את עצמו גם
לפעמים הוא היה מזיין אותי כל כך חזק-
רק בכדי שלא תיהיה לי היכולת לזוז מהמיטה ולעזוב אותו.
הוא היה לא רע, בנוסף לזה שהיה חכם נורא
הוא ידע כל מיני דברים, גם כאלו שלא באמת חשובים וסתם תופסים
המון נפח בראש
אני חושבת שזו אחת מהסיבות שהוא התחיל לשתות
או אחת מהסיבות שהא ניהיה עצוב כזה.
אני ואלכסנדר תיכננו לשבת יחד-
לאכול ארוחת צהריים באוגוסט שעבר
אך הוא לא השיב למכתב ששלחתי לו,
באוגוסט שעבר אלכסנדר כבר לא היה.

איולאוס ואני התחלנו לאכול ארוחות ערב ביחד;
אין לו ריח של יין מהפה כשהוא מנשק אותי
הוא גם לא מפחד שאלך, למרות שהוא צריך-
כי ארוחות הצהריים עדיין שמורות לי ולמוקדון.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
הדשא של השכן
ירוק יותר בגלל
שכל המשפחה שלו
קבורה שם


תרומה לבמה




בבמה מאז 17/12/17 14:36
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
לורן רובין

© 1998-2018 זכויות שמורות לבמה חדשה