היא הלכה לפני שהשמש שקעה,
ואני לא ידעתי מה לעשות קודם -
לפוצץ לה את הפרצוף באגרוף,
או לנשק לה את הרגליים
אז ירדתי על חצי בקבוק טקילה,
ונשבעתי שאני אמרר לה את החיים
כמו שהיא מיררה את החיים לפילים ולחדי הקרן,
וכמו שהיא צחקה כשהם החליקו על בננה

השמש הייתה גבוהה בוערת באופק,
צונחת לבין גליי הים
וירח מפוצץ כימיקלים התגלה מעל,
שולח זהרוריי חושך על פני הישימון המזרח תיכוני
לקחתי את הרגליים שלי וטבלתי בים,
שיכור כלוט,
ולא היה לי מושג אם יבוא כריש ויהפוך אותי לחצי,
כמו בסרט "מלתעות"
אבל אמרתי שאם היא ככה, אז שום-דבר לא משנה
כל הזהב והכסף שהמטרתי עליה - לא עשו עליה רושם,
כי היא רצתה אדם "איכותי",
ולדעתה אני לא הייתי כזה

לבד בארמון המצופה זהב,
עם כלי הכסף והשטרות על הקירות,
היא לא רצתה לראות את הפרצוף שלי
אז לקחתי את ג'יפ השטח ארבע על ארבע,
ונסעתי לאורך החוף,
ואז כיוונתי אותו לעבר גליי הים האימתניים,
ונתתי פול גז, עד שאשקע במצולות,
כי אני מאכל לדגים ואני לא יודע לשחות.