[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אייל זוהר
/
מלפפון חמוץ בחומץ

הם ישבו שניהם בחדר הקטן בדממה שהתארכה מעבר לרצוי. הוא גירד
בראשו וניסה לסחוט מהחדר עוד רגע של חיים לפני שהרגשת אי
הנעימות תחדור עמוק מדי. השקט לא היה הבעיה האמיתית, הם הרי
מכירים אחד את השני כבר מספיק שנים כדי להרגיש נוח להיות שקטים
ביחד, כל כך הרבה שנים שהיה נדרש חישוב כשניסו להגיע למספר
מדוייק שלעולם לא איכזב להזכיר להם שהעבר ארוך והעתיד, כמנהגו,
מתקצר בכל יום.
הבעיה הייתה שכל הסיפורים סופרו, השנים נמנו פעם אחר פעם, שמות
הוזכרו בסדר קבוע מדי שהרכיב סיפור שסופר מעבר למספר הסיפורים
שראוי לספר סיפור. הבעיה הייתה שהדיו בעט נגמר, הקלף התייבש
ונסדק, וסיפור חדש כבר לא יירשם בספרם של איש מהם.
הם ישבו, ושתקו, והשלימו עם זה, או שלא. שניהם ידעו שזה לא
משנה. "אני לא רוצה לאכול כלום", הוא ענה, "גם לא מלפפון חמוץ.
גם ככה יש לך רק בחומץ. זה המלפפון הכי גרוע, אני לא מבין למה
מגדלים אותם בכלל", הוא חיכה להרמת הגבה של חברו, שלא איחרה
להגיע ולאחריה אנחה.
"הם לא זנים אחרים, אין זנים אחרים. זה רק מלפפון, הכל מלפפון.
רגיל. כמו עגבניה, רק לא.", חברו ענה בקול מיואש לאחר כמה
שניות. עד היום הוא עוד לא יודע אם חברו חוזר ומשחק איתו את
אותו המשחק, או אם הוא חושב שיש לו חבר דביל. הוא חייך לעצמו
לאחר שהרהר שחברו כנראה שואל את עצמו את אותה שאלה; דילמת
האסיר לילדים מפגרים.
"בטח שכן. זה כמו... זה כמו... רגע רגע רגע, זה כמו...". חברו
צקצק בלשונו והביט בו במבט חצי משועמם. "זה כמו מלפפון
ומלפפון, זה אותו דב...", הוא נקטע
"זה כמו עגבניה ועגבניית שרי".
"זה אפילו לא קרוב."
"כמו תירס ותרס גמדי"
"זה אפילו לא הגיוני. אתה מקשיב לעצמך בכלל? של מי הילד הזה?",
הוא הביט סביב, מחפש מבוגר אחראי.
"כמו ענבים וענבים בלי חרצנים".
חברו הביט בו בשקט במבט מתנשא שמזהיר אותו מפני שבירת חוקי
המשחק ושעוד רגע הוא באמת יאמין שהוא דביל. או שההפך, הוא
עדיין לא היה בטוח והוא לעולם לא ירצה לשנות את זה, הוא ידע
שברגע שמסבירים בדיחה היא מפסיקה להיות מצחיקה ושיש דברים
שהנאה מהם מחייבת עולם תמים וילדותי ששמור בכדור בדולח מבריק
שלעולם לא יישבר, גם לא עכשיו, גם לא אחרי כל כך הרבה שנים.
"אתה יודע למה בקבוק של טובורג ירוק ובקבוק של גולסטאר חום?",
הוא חייך והתרווח בכסא.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
-אבאש'ך
ערומקו?


-כן. אז?


-לא יודע, תתקשר
לריקי לייק.
שמעתי שהיא עושה
ספיישל על זה.



אפרוח ורוד
ואמנון ז'קונט,
בעוד דו שיח
צהוב וחסר
משמעות.


תרומה לבמה




בבמה מאז 9/12/17 14:21
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אייל זוהר

© 1998-2018 זכויות שמורות לבמה חדשה