הקור מצמית בי געגוע
ליום שמש בהיר
נושא בחופיו אדוות קלות
מענגות את הנפש.
טללים של אתמולים עכורים
נותרו בי כאילו לכסות
ידיעות מרעישות.
במו ידיי בונה את העתיד
כמקלעת רבת זרועות סומכת
יתדות באדמה לקבוע עובדות.
גלים בהירים של חיבה
עוברים בי, מותירים אותי
חשופה ורגישה לזולת.
את שרוולי האהבה מותירה
לרוח שתבדר אותם במשחקה
עמי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.