ערן כהן אבידן / כשאת רחוקה |
כשאת רחוקה את נעלמת
ותל אביב נהיית אמיתית
וירושלים רחוקה
וחיפה קופאת לאט לאט
תחת מעטה קרח דק.
עכשיו לטאות במדבר
רואות את צווארך העירום
וחול קר נושם אותך
עכשיו, איש לא נוגע בי
איש לא מעז לבקש ממני לכתוב
איש לא רואה אותי עירום.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|