|
עצרי עכשיו.
תקראי בשקט.
למה אני חיה?
הפסיקי עכשיו להיות עירומה מתחת לבגדים שלך
הפסיקי להיות.
למה אני אמות?
תרגישי עכשיו
אל תגעי עוד באדם חי לעולם
במיוחד לא בילדים.
למה נולדתי?
מתי אמות?
מי אני?
למה מי שאיננו אני ימות?
למה אני חיה?
תפחדי. תפחדי ממש. תצרחי מרוב פחד.
תחניקי את הצרחה שלך.
תטביעי את הקול שלך.
תמשיכי לחיות. |
|
|
אתם מכירים את
זה שלפעמים,
בשעות הקטנות של
הלילה, אתם
בוהים באוויר
(או בדף האחורי)
ופתאום יוצאת
לכם איזה מחשבה
ממש מקורית כזאת
שעוד לא היתה אף
פעם בסלוגן
ומגיע לה פרס
פוליצר לפחות?
אתם מכירים את
זה שאח"כ אתם
לוחצים בהתרגשות
"שלח לחמך",
מחכים שעה,
מחכים שעתיים,
מחכים שנתיים
והסלוגן לא
פורסם?
איזה דיכאון זה,
אה?
פרציפלוכה מחפשת
משמעות. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.