אני נחנקת
מעשן של סיגריות.
אימא מקללת
ואני מצטרפת
את הגרון מחממת
וצועקת, בתוך ראשי
להגביר את הווליום
בכדי לא לשמוע

מקללת, אימא צורחת
ואני נחנקת
מסיגריות- כתירוץ
לנשום אוויר צלול
תחת תקרת כוכבים
שלא להיחנק;
מהמילים

הדמעות קופאות
בחודש דצמבר
האצבעות נאחזות
האחת באחרת;
החפיסה נגמרת
ואני מתפללת
לאביב שיגיע-
שאת אימא
אולי הוא ירגיע

הסוללה מרוקנת
הגרון כואב, מלצעוק
אוספת שקלים, אגורות
לקנות ממחטות
לאפים אדומים,
ומצית להצית
עוד חפיסת סיגריות.