מדבר אל ההרים, מדבר אל הגאיות
לפעמים אני שומע, בת קול אני שומע,
שמנגנת שירתי

היו ימים כאלה והיו ימים כאלה
נכנס לחור באדמה כמו תולעת,
יישן במעמקי האדמה כמו מת קדמון

יש לי עצם בולטת באמצע הפרצןף שמריחה הכול
דרך פי אני טועם מ-כל פירות הארץ
וזה טעם חמוץ ומר ומתוק ומלוח וחריף

וכשהגשם בא בעתו ומביא עצב אתו,
שבע מעלות שם קר מאוד,
אין על מי להתרפק כשבחוץ הגשם דופק

על בטן חשופה סוודר ישן,
ובכיס מכתב מאי-שם
אם בא גשם בעתו, מה עוד הוא יביא אתו.