[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








לא היה לה מושג.
היא הביטה בו, קצת שיחקה ככה עם הטבעות על האצבעות שלה - שלוש
בסך הכל - מתלבטת איך לענות על זה.
הייתה לה טבעת זהב על האמה ביד שמאל, אחת כזו עם שיבוץ כפול
באמצע, היא לא ידעה של מה - זו הייתה פעם הטבעת של אמא שלה.
היא רק לקחה אותה, אמרה תודה, לא שאלה שאלות על האבנים. לפעמים
עברה לה מחשבה כזו בראש של, יש מצב שמישהו יחשוב בטעות שאני
נשואה עם הדבר הזה? טבעת זהב על האמה?
אבל היא אף פעם לא הצליחה לזכור, על איזו אצבע זו טבעת
נישואין, ועל איזו אצבע זו טבעת אירוסין, ועל איזו אצבע זו
בכלל סתם טבעת - כזו שמשמעותה הסימבולית נסתרת מעיני ציבור
המתבוננים. ובכלל, היא חשבה, אם היא זכרה נכון, שטבעת נישואין
צריכה להיות חלקה - בלי שיבוץ ובטח לא עם אבנים שלא יודעים מה
הן. אבל יכול להיות שהיא טעתה, ושבעצם אין כזה חוק על טבעות
נישואין; ואז בעצם יוצא שכל מיני בחורים חולפים לידה בשדרות
החיים השונות - בסופרמרקט, בפאב, בדרך לשיעור יוגה - מבחינים
בטבעת הנישואין שלה ולא טורחים אפילו לנסות לצוד את מבטה.
היא לא ידעה את התשובה לשאלה הזו.
'אתה בטוח שאתה לא... רוצה לשאול אותי משהו אחר, אולי? אפשר
להחליף שאלה?'
הוא הסתכל עליה קצת עקום. היא רגילה שמסתכלים עליה ככה, כאילו
שהיא נחתה מכוכב אחר. הרי גם היא מרגישה ככה לגבי עצמה, כל כך
הרבה פעמים ביום.
אבל אז המבט שלו התעקל פתאום לכיוון ההפוך: הוא חייך. חיוך
עדין כזה, אבל עדיין גברי, אתם מבינים למה הכוונה? עדין וגברי
ביחד - זה אוקסימורון רק עבור אנשים שקוראים לאישה, או בלייזר,
ומספרים לך איך הם השיגו את הפרטנר או הפרטנרית התורנים שלהם
על ידי זה שהם שיחקו בקשים להשגה. כי אנשים לא רוצים את מה שבא
להם בקלות, הם מספרים לך במומחיות - אם את נפתחת מהר מדי, זה
ישעמם אותם. תלמדי, את חייבת להפנים את זה כבר, חבל עלייך, כזו
בחורה יפה - אם רק היית משנה את הגישה שלך קצת, תאמיני לי,
בתור היו עומדים אצלך.
'אני בטוח.'
עוד קצת שתיקה, להוסיף על זו שמשתררת כבר... היא לא יודעת כמה
זמן, תחושת הזמן שלה לא כל כך נאמנה למציאות - כמו לשחות
בבריכה של ג'לי או, טוב רגע, זו נשמעת כמו מטאפורה סקסית מדי
בשביל סתם לתאר תחושת זמן מקולקלת. לא שהיא לא סקסית, כן? היא
יכולה להיות סקסית, לפעמים אפילו יותר מדי for her own good.
אבל לא כשהיא לא מצליחה לחוש את הזמן - אז היא רק מתוסכלת
ואבודה. נדמה לה שהשתיקה אורכת כבר משהו כמו שתיים וחצי דקות,
אבל זה די הרבה זמן לשתוק עם בחור שפגשת בפעם הראשונה לפני שעה
בערך. היא בוחנת את הטבעת המרובעת שמעטרת את הקמיצה שלה, קצת
מעל הפרק האמצעי.
מסונוורת לרגע מהאור שהשתקף על הזהוב של הטבעת, היא קימטה את
המצח.
'טוב, תשמע... זו שאלה קצת מורכבת. אני חושבת שזה היה בכיתה
א'. אולי בגן, בעצם. בגן רחל.'







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
JXי ח2WIת
WJXWים
NגזיNים
לפNYים Yם
הWיNוW
IX2תיIת
JX2גלית N2קום
2Y2רית.






-פקצה (בשלבי
לימוד אנגלית
למתחילים)


תרומה לבמה




בבמה מאז 30/11/17 9:01
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
לינוי דורון

© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה