©הַכְּסוּת
2009

1. נִסָּיוֹן רִאשׁוֹן
תָּפַרְתִּי כְּסוּת לַשִּׁיר
כִּסִּיתִי מֵעֲרוּמָיו בְּבֶגֶד
הָיָה תָּכְנוֹ שָׁקוּף
כְּקֹמֶץ אֲוִיר
הֶבֶל פֶּה
הֶעֱלֵיתִי עָלָיו כִּסּוּי    
כִּדְמוּת מַיִם בְּבַקְבּוּק
וְרַק שֶׁלֹּא יִקָּרַע
וְרַק שֶׁלֹּא יִשָּׁבֵר
יִשָּׁפְכוּ הַמַּיִם
תִּפְרַח הַצִּפּוֹר
תִּתְפַזֵּר הַמַּחֲרֹוזֶת
הַמִּלִּים יִתְקַבְּצוּ בְּמִלוֹן
לְלֹא פֵּשֶׁר

2. נִסָּיוֹן שֵׁנִי
תָּפַרְתִּי אֶת הַשִּׁיר בְּנַרְתִּיק
בִּתְפָרִים לְבָנִים שֶׁיָּצְרוּ שׁוּרוֹת
שֶׁל צְעָדִים וּפְסִיעוֹת קְטַנּוֹת,
וְהָיָה בְּצֶבַע  סְגַלְגַּל
בְּחֹמֶר דְּמוּי עוֹר
גָּמִישׁ וְרַךְ כְּפַרְוָה
תָּכְנוֹ לֹא יָדוּעַ עֲדַיִן.
נִסִּיתִי לָדוּג אֶת כֹּל הַתְּפָרִים
עַל חוּט אֶחָד,
כְּמוֹ בְּמַסְרֵגָה בַּעֲלַת
רֹאשׁ חַכָּה
כְּמוֹ שֶׁלִּמְּדוּ אוֹתָנוּ פַּעַם
בְּשִׁעוּרֵי מְלָאכָה
בְּבֵית הַסֵּפֶר,
כְּשֶׁאִמָּהוֹתֵינוּ  יָדְעוּ עֲדַיִן לִסְרֹג
אִם כִּי אָז לֹא הָיוּ לְכֻלָּם
אִמָּהוֹת אוֹ סָבְתוֹת...
אֵיפֹה אַתָּה ?