New Stage - Go To Main Page

לורן רובין
/
הילד הזה הוא אני

לאוייבת שבתוכי/

אני יודעת את הפרצוף האמיתי שלך
מאחרי מסיכה של צביעות וגועל,
כשהמסך יורד והאורות נדלקים
כשאפשר לראות אותך סוף כל סוף
כשאנחנו לבד אחרי שכולם עוזבים;
את פותחת לרווחה את הרגליים
כל המילים יוצאות לך מהכוס המטונף
ובין סטירות מילותייך אני צועקת-
את זונה.

מוצצת השמחות
מתחננת שאלטף ומיד נושכת
קאוגירל הפוכה לכיוון דרום תל- אביב
כמה שריח חוסר האונים אותך מרטיב,
קושרת את שרוכיי נעליי-
ימין ושמאל, רגל אחת לאחרת;
למרות שכבר הפסקתי לצפות,
את תמיד איכשהו מאכזבת.

ממשיכה להפתיע, ובגדול-
ממתינה, רועדת ומתנשפת
מפנטזת, על הרגע שאפול;
בכדי שסוף סוף תוכלי
לגמור וללכת.

נ.ב
תפסיקי להשאיר לי בכל פינה כביסה מלוכלכת



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 27/11/17 15:51
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
לורן רובין

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה