שמענו סיפורים שונים
מהפייסבוק, טלוויזיה, עיתונים
על איזה גברת מגונדרת שזוכרת
מה קרה לה בזמן מן הזמנים,
כשעוד הייתה תשעים שישים תשעים.

אם היתה זו הטרדה, זו לא בדיחה
עברו שנים רבות אז שיכחה?
או זכרון, או שיכחה או זיכרון
אז מה נכון?

מה שנכון  הוא שנזכרתי דוד ויקטור
שאתה תשעים שישים תשעים-אתה מושלם!
שבתשעים - אתה עוד חד וחם
וחס על העולם המשתגע
כמו בשישים - אתה אוהב, דואג, נוגע
בכולנו הילדים.

אז קצת לפני שישים נולדו נכדים
וקצת לפני תשעים כבר יש פנינים
ובגיל הזה המשולש
המרובע המחומש
אתה לא צריך להתאמץ
כדי להמציא את עצמך מחדש.
כי כמו שהיית מצוין בגיל שישים
נשארת כזה ממש...

אם נסתכל מסביב
גם אנחנו  מזדקנים
אך לא ממש שונים מפעם,
תכף כולנו בני שישים
אבל במקום להתמלא בזעם
נביט אליך כדוגמא
שתעזור לנו להשלים מעגלים.

לא שזה קל
עם הסיפורים בעיתונים, בטלוויזיה,
בפייסבוק המהולל,
שבזכותו לאחרונה למדתי
על "ברנדזי"
שאחינו המצרים
באירועים מיוחדים היו אומרים:
"אנא אשרב הזה אל כאס"
עד מאה ועשרים
ואנחנו אחריך בתור
לחייך ויקטור!