[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אני סילפן
/
מיומנו של אנס סדרתי

אני זוכר את הפעם הראשונה שנתקלתי בחוסר הצדק הבסיסי והנורא
ביותר שיש ליקום להציע. זה היה בכיתה ח' והייתה ילדה אחת
בכיתה. מנומשת, מתוקה כאבן חן. מילותיה תמיד היו במקום, כאילו
מנגנים על איזה מקצב מיוחד הבנוי רק לי. ובכל תו ליבי מתעקם.
אבל הייתה בעיה אחת קטנה אשר הבעירה עבורי במשך מה שהרגיש
כנצח, את כל הבתים והרחובות והמילים עליהם גדלתי. שרפה אותם על
המוקד ואותי איתם; נולדתי, בעל תווי פנים פחות נעימים. ויום
אחר יום התבשמתי בכאב צפייה בה מתענגת בקירבתם של אחרים,
שההבדלים ביני לבינם אשר מאפשרים נפלאות שכאלה לא היה תלוי
אפילו בקצת בי או בהם. אך אל נא תטעו, איני מגיע מזווית של
אוהב אלא מזווית של חושב. כמובן, אנשים מוצאים את דרכם אחת
לשני בכל מקרה. אך במובן היסודי והמשמעותי ביותר אי אפשר באמת
להכחיש עובדה פשוטה - כל תודעה מושפעת לחלוטין מדברים שלא
תלויים בה. והפרדוקס פה מצפצף אני יודע, הרי מה יהיה בתודעה אם
לא דברים חיצוניים? אך משום למה אני מרגיש כאילו יש לי באמת
נפש? כאילו רצונותיי וחשקיי באמת חשובים? אומר לכם זאת פה פעם
אחת, גם אם לא ארגיש (כפי שלעיתים קורה) אלחם. אוכיח שקיומי
באמת חשוב. ויש לי הגדרה ברורה וחד משמעית לרוע; מה שאדם לא
יכול לשנות. יש לי הגדרה ברורה וחד משמעית לטוב; כשאדם נלחם
לשנות. ובתוך כל זה נלחמתי. נגד תודעות הקורבנות בדיוק כמוני.
אם היקום לא ייתן לי את מה שהוא נתן לי לרצות לקבל אז אקח את
זה בכוח. עיניים קסומות כעומק כל הגלקסיה, ידיים רכות כעלי
כותנה על נפש, אשר צורתי מבחילה ואישיותי פגומה להם; אקח
ואשחית, אם לא תחת רגליי אז תחת מילותיי. כי מעולם לא באמת
אנסתי. אך ההגיון שלי לעולם יקבל זאת. זה נראה לי כמנגנון טרגי
אך בלתי נמנע של המאבק האנושי בטבע הדברים. הניסיון חסר הפשר
לקבע את קיומך ולהוכיח שהוא אינו שונה מגל סוחף אחר גל.

שום דבר לא מבחיל ושטותי כפי שהוא נראה בהתחלה, אלא תמיד טומן
בתוכו אמת עמוקה המתרחשת בגלל מפגשה של תודעה עם מציאות. הריני
מכריז בזאת על קריאה אחרונה לחופש לכולם: שהמכוערים של העולם
לא חייבים לבלות את זמנם בלרייר, שחסרי המזל יכולים ליצור
לעצמם את המזל..בחריתת משפט אחד לנפש נפשי נפשות ההולך נגד כל
המחשבות התמוהות והמחרידות שלי;
לאהוב הכל כל עת ובכל חלל







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
-אבאש'ך
ערומקו?


-כן. אז?


-לא יודע, תתקשר
לריקי לייק.
שמעתי שהיא עושה
ספיישל על זה.



אפרוח ורוד
ואמנון ז'קונט,
בעוד דו שיח
צהוב וחסר
משמעות.


תרומה לבמה




בבמה מאז 30/11/17 8:53
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אני סילפן

© 1998-2018 זכויות שמורות לבמה חדשה